ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
26728-07
07/02/2012
|
בפני השופט:
זהבה אגי
|
| - נגד - |
התובע:
אנטולי איליאייב
|
הנתבע:
1. מועדון ספורט ונופש פארק המים מכבי-ויסגל
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
1.
מבוא
התובע, יליד 25.11.78, נפגע לטענתו ביום 18.8.01 בעת שהיה במתחם הבריכה, המצוי במועדון ספורט ונופש פארק המים מכבי - ויסגל, הנתבעת 1 (להלן:
"הנתבעת").
לטענת התובע, בעת שהיה במתחם הנתבעת, הותקף על ידי אדם שהגיח מאחריו והלם בראשו במוט ברזל (להלן:
"החבלה").
התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 1, מחזיקת ומפעילת הבריכה, וכנגד הנתבעת מס' 2, אשר ביטחה את אחריותה של הנתבעת (להלן יקראו ביחד:
"הנתבעים"). ויוער, כי הנתבעת 1 פורקה.
2. התובע הועבר לקבלת טיפול ראשוני בבית חולים קפלן, ובבדיקת הדמיה אובחן דימום מוחי. התובע הועבר לאשפוז בבית חולים תל השומר. בדיקת CT מוח חוזרת בבית חולים תל השומר הדגימה הגדלה קלה של הקונטוזיה. התובע שוחרר לביתו ביום 21.8.01 עם המלצה לטיפול בשתי תרופות נוגדות פרכוסים (דנטואין וטגרטול), הוצאת תפרים ומעקב נוירולוגי לצורך המשך טיפול אנטי-אפילפטי.
מטעם התובע הוגשה חוות דעת ד"ר רון דבי, מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי. ד"ר דבי מציין בחוות דעתו כי התובע נפגע בילדותו בראשו באופן קשה וכי הוא סובל מאפילפסיה מילדות. בעקבות אותם התקפים אפילפטיים החל התובע טיפול בתרופה נוגדת פרכוסים. המומחה קבע בחוות דעתו כי עקב החבלה דנן, יצא התובע מאיזון ותדירות ההתקפים האפילפטיים עלתה מאז החבלה. מצבו תחת הטיפול התרופתי השתפר, אך הוא עדיין סובל מהתקפים אפילפטיים, המתבטאים במצב של בלבול, בהייה, ניתוק וחוסר תקשורת עם הסביבה. התקפים המופיעים פעם בחודש.
בנוסף, קבע המומחה כי מאז החבלה סובל התובע מכאבי ראש וסחרחורות, בעלי אופי פוסט טראומתי, אשר בעקבות אותם כאבים הוחל טיפול תרופתי. המומחה מציין כי אין כל עדות לכאבי ראש או סחרחורות טרם החבלה.
ד"ר דבי קובע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות בשיעור 32.5% לצמיתות, לפי הפירוט הבא:
א. 75% בעקבות האפילפסיה, לפי סעיף 30(1) בין ד' ל-ה' לתקנות המל"ל, כאשר 50% עקב מצב קודם, ו-25% החמרה עקב החבלה.
ב. 10% בגין כאבי ראש וסחרחורות פוסט טראומטיים, לפי סעיף 34 ב' לתקנות המל"ל.
מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של הנוירולוג, פרופ' עמוס קורצ'ין. פרופ' קורצ'ין קבע בחוות דעתו הרפואית כי לתובע לא נותרה נכות בעקבות החבלה, שכן לא הייתה כל החמרה בתדירות ההתקפים האפילפטיים של התובע וכי כאבי ראש כשלעצמם אינם מהווים נכות נוירולוגית.
לאור הפער בין קביעת המומחים מטעם הצדדים מונה פרופ' דוד ירניצקי, כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגי מטעם בית המשפט. פרופ' ירניצקי קבע בחוות דעתו כי לתובע לא נותרה נכות בעקבות החבלה. הרשומה הרפואית, המבוססת על ביקורים במרפאה הנוירולוגית שוללת קיומם של פרכוסים זה זמן רב. מבחינת כאבי הראש, מעריך פרופ' ירניצקי כי עצימותם נמוכה ואין בהם בכדי להצדיק קביעת נכות.
המומחים הרפואיים לא זומנו לעדות לחקירה על חוות דעתם.
התובע עבד עובר לפציעתו כעוזר טבח בבסיס צבאי. התובע טוען כי בעקבות החבלה ותוצאותיה אינו מסוגל להמשיך בעבודתו כעוזר טבח, ומשכך פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקביעת נכות כללית ובנוסף החל בתהליך שיקומי (סעיף 22 לתצהיר התובע).
ביום 1.8.03 נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 52% על ידי הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי. בנוסף קבעה הועדה כי התובע איבד 75% מכושר עבודתו לצמיתות.
3.
טענות הצדדים
המחלוקת משתרעת הן בשאלות העובדתיות באשר לנסיבות האירוע, בשאלת האחריות וכן באשר לגובה הנזק.
4.
נסיבות התקיפה
מטעם התובע הוגש תצהירו, אליו צורף צילום תיק המשטרה.